טיג'את סיסטמס 2006 בע"מ נ' די אייץ' אל (ישראל) בע"מ

פסק דין

מבוא:

לפני תביעה כספית על סך 222,928 ₪, אשר עניינה פיצוי בגין הפרת הסכם להובלת מטען הנושא שרתי מחשב ממדינת ישראל לגרמניה.

פסק הדין ניתן על סמך סיכומים בכתב, ללא חקירת המצהירים מטעם הצדדים, בהתאם להסכמת הצדדים מיום 24.03.13.

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בתחום התקשורת (להלן: "התובעת").

הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בשילוח בארץ ובעולם, החברה הינה חברת הבת של חברת DHL העולמית המתמחה בשילוח בינלאומי (להלן: "הנתבעת").

התובעת התקשרה עם הנתבעת בשתי הזדמנויות ביום 31.01.08 וביום 21.08.08:

במסגרת ההתקשרות ביום 31.01.08, נתבקשה הנתבעת להוביל שרתי מחשב (להלן: "השרתים") ממשרדי התובעת בתל-אביב אל משרדי התובעת בפרנקפורט. אין מחלוקת, כי במהלך התקשרות זו עוכב שחרור המטען במכס הגרמני ובסופו של יום הנתבעת נשאה בנטל לשחרורו והמטען הגיע ליעדו בגרמניה (להלן: "ההתקשרות הראשונה"). הנתבעת הביעה התנצלותה במסגרת מכתב התנצלות הכולל זיכוי בגין מחצית מעלות המשלוח במשלוח עתידי (במשקל 10 ק"ג) (ר' נספח ז' לתצהירו של מר דרורי) (להלן: "מכתב ההתנצלות").

התקשרות זו מהווה את הרקע להתקשרות נשוא כתב התביעה אשר נערכה ביום 21.08.08 (להלן: "ההתקשרות השנייה"). 

עובדות שאינן במחלוקת במסגרת ההתקשרות השנייה:

ביום 21.08.08, התובעת הזמינה מהנתבעת שירות הובלת מטען הכולל שרתי מחשב במשקל 83 ק"ג, ממשרדי התובעת בישראל אל כתובת משרדי התובעת בגרמניה, על-פי תעודת משלוח ושטר מטען שמספרו 4440359000 (ר' נספח ח' לכתב התביעה), עלות המשלוח 4,383 ₪ (ר' נספח 4 לתצהירה של גב' פולי).

המטען הגיע לנמל התעופה בפרנקפורט ביום 08.09.08. אולם, נתקל בקשיים במהלך שחרורו מהמכס הגרמני ומשלא נמצא פיתרון לשחררו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתכתובת דואר אלקטרוני בין הצדדים (נספח ו' לכתב התביעה) ביקשה התובעת ביום 10.09.08 להחזיר את המטען לישראל.

המטען הוחזר על-ידי הנתבעת ללא תשלום משדה התעופה בפרנקפורט לנמל התעופה בן-גוריון ביום 11.09.08.

עם הגעת המטען לשדה התעופה בישראל גילתה הנתבעת, כי ברישומיה נפלה טעות במספר ח.פ של התובעת ולכן שחרור המטען מהמכס בישראל עוכב.

המטען שוחרר ביום 26.10.08 , לאחר שהתובעת פנתה בכתב באמצעות משרד עו"ד וילנסקי בדרישה לשחררו בהקדם (נספח י"ד לתצהירו של מר דרורי).

באותו מועד המטען הובל למפעל התובעת באמצעות שירות הסעה ששכרה הנתבעת לצורך כך ומסרה את המשלוח לתובעת.

ביום 11.11.08 התובעת פנתה אל הנתבעת במכתב, בו הודיעה על נזקים פיזיים שנגרמו לאריזה ולשרתים (נספח י"ד לתצהירו של מר דרורי).

במהלך חודש נובמבר 2008 התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים; מר דני שובה מטעם הנתבעת ומר גדעון דרורי מטעם התובעת, במהלכה הוצגו השרתים  (אשר נטען, כי הם היוו את תכולת המשלוח) בפני מנהל הנתבעת ונוהל משא ומתן אשר לא צלח, במסגרתו הוצע פיצוי לתובעת בגין הנזקים הנטענים .

ביום 21.01.09 השרתים נבדקו על-ידי ארז בטיש מומחה מטעם התובעת.

תמצית טענות התובעת: